ישוע בירושלים

בגיל שתים-עשרה, ישו יוצא למסעו הראשון והבלתי נשכח לירושלים לרגל חג הפסח, שם הופכת חקירתו העצמאית של המקדש לרגע מכריע בילדותו. ביקור זה מסמן את תחילתו של תהליך החיפוש הרוחני שלו, כאשר הוא חווה הן פליאה והן אכזבה – מתפעל מפארו של המקדש, אך מתקשה לקבל את ההסברים המסורתיים לטקסים הדתיים ודוחה את הרעיון של אל כועס וזועם. הפרידה הכפויה מאמו מרים בשל מגבלות מגדריות והרהוריו העמוקים על מנהגי המקדש מגלים סימנים מוקדמים לפרספקטיבה הרוחנית המהפכנית שלו.